, , סוגיית היחיד מול הקבוצה היא סוגיה מורכבת. לכאורה, נראה כי היחיד בקבוצה מבטל את עצמו משום שדעתו עשוייה להיבלע או להיעלם. אך דווקא כקהילה, הרי שהשלם גדול מסכום חלקיו, כך שדווקא כיחיד בתוך הקבוצה יש על אמירת הפרט התייחסות גדולה יותר והסתכלות רחבה יותר על דעתו . התייחסויות נוספות בתוך הקהילה מציגות פנים אחרות / נוספות / ומגוונות יותר על תפיסה מסוימת. אם נדמיין לרגע קט את נוכחותנו באולם הקונצרט, הרי שלפנינו תזמורת. מסתבר כי כל כלי נגינה נוסף רק מגדיל את ההרמוניה המוסיקלית ומעצימה, מפני שתוספת של כלי זה או אחר היא לא בבחינת “כל המוסיף גורע” אלא בבחינת “כל המרבה הרי זה משובח”.
מאידך יש הטוענים כי בליל דעות עלול לשבש את תהליך קבלת ההחלטות משום דעות רבות ומגוונות כמו בכל קהילה. יש המייחסים לריבוי הדעות כרועץ ולא ככלי עזר להתנהלות טובה יותר של הקהילה.
ובכל זאת כפי שהזכרנו בראשית דברינו יש ליחיד בתוך הקבוצה כוח ,ערך מוסף ודרך הסתכלות נוספת על דילמות וקשיים העולים בקהילה.
טל ברבי ואילנית חקון
אפי דהן
הנקודה שהעלית מרתקת. יש אנשים שבאמת קונים קהילתיות . במה? אנשים משלמים כדי להיות חלק. ולא רק תשלום של כסף. לדור הילדים שלנו כמעט ולא יהיו כישורים חברתיים ויכולת לנהל שיחה שלא מול מסכים למינים (פלאפון, מחשב ועוד). הם לא ידעו להתעמת עם התנהלות שבה האדם צריך לפגוש זוג עיניים אחד לפחות. הקטע מהחמישייה הוא הקצנה של תופעה שהולכת ומתרחבת. מה המחיר שאתה משלם כדי שיהיו לך חברים?
צפרה רגב
כבר למעלה משני עשורים השאלה מהי קהילה וירטואלית/דיגיטאלית היא שאלה חשובה. ואני לא חושבת שיש לזה פתרון. היום שני העולמות מתקיימים זה לצד זה, אצל ילדינו הכף נוטה לוירטואלי . אבל גם להם הקהילה האמיתית מאד חשובה.