חברותא היא איגוד של חיים,
שהאנשים המשתייכים לו מחייבים אותו בכל מהותם
ומאמתים אותו בכל מהותם,
איגוד-חיים שחיים בו חיי-מהות,
כלומר – לא בחלק של הוָיתנו בלבד, לא ברוח או ברגש בלבד,
לא באילו דברים נעלים שבקרבנו,
אלא חיים מחייבים ומאמתים בגוף ובנפש, בדברי-מעלה ובדברי-מטה,
כל הקיום הזה כולו…
מרטין בובר (1878-1965), מתוך “נתיבות באוטופיה”
לטקסט המורחב לחץ כאן
