האם זה לא תלוי בסוג הקהילה? לעיתים דווקא החיים בקהילה סגורה , שבה כולם חושבים אותו דבר מונע מהיחיד מפגש דעות אחרות
רונה שובל
28.02.201520:06
אני מאמינה שהקהילה מאפשרת ליחיד לבוא לידי ביטוי – ואולי דווקא במסגרת טובענית, האדם נדרש לחשיבה ביקורתית עמוקה יותר, למאמץ חברתי, לויתורים, ללמידה הדדית, להקשבה וסובלנות. אדם המקשיב לתפיסות העולם השונות של אנשי הקהילה יכול להעמיק ולחדד את תפיסת עולמו בתנאי שהמהלך מלווה בדיאלוג אמיתי.
ענבל אדרי
17.02.201512:24
הכותרת של השיר "אדם בתוך עצמו הוא גר" מרמזת מצד אחד על אדם מסוגר, בודד נטול קהילה, סגור לסביבתו, ממעט להיפתח. אדם שסגור בתוך עצמו אינו פנוי לחי קהילה ובאופן מתמיד חיי חיי בדידות המלווה בתחושת ריקנות. ריקנות פיזית, שהרי ביתו ריק מחברת אדם וריק נפשית שהרי רק הוא שם "אדםבתוך עצמו הוא גר". אולם, אדם שיש לו אהבה הוא בהגדרה אדם פתוח. כל הדברים שגורמים לאדם להיסגר, נשברים ע"י "קליק" אחד על מנעול ביתו. אהבה ממלאת את ביתו הפנימי והחיצוני. מאפשרת לו להיפתח אל העולם ולפתוח את דלתות ליבו וביתו ולמלא את החלל בתחושת סיפוק ושיכות. האהבה, כמו שאומר הרב סולובייצ'יק, "היא חוויה מעשירה, מעניקה ומשמעות ומרוממת". ה"בית" של האדם מתמלא באחת, כי האהבה שנכנסה הביאה עמה כ"כ הרבה אור ושמחה, עד שבעל הבית לא רוצה שהדבר הזה לא ייגמר לעולם. תחושת השיכות היא התחושה שאדם זקוק לה בכדי להרגיש משמעותי. השיכות גורמת לו להרגיש שהוא חלק ממשהו דואלי, שבו אתה נתרם ותורם. כפי שאתה צריך אותם הם צריכים אותך. אדם ללא משמעות חיי חיי יאוש. ולכן "בלעדייך ריק הבית והלילה קר/ אז אני אשמור עלייך כמה שאפשר"
לדעתנו השילוב בקהילה הוא יותר טבעי מאשר מסוכן. אדם במהותו הוא חברותי על פי רוב ולכן שייכותו לקהילה היא טבעית ומתבקשת. כמובן שעליו להיות בעל דיעה וביקורתי כלפי הנעשה סביבו וכך הוא יכול לתרום ולהיתרם מהקהילה. ימית עותמי ועינבל סער
עורך
11.02.20151:40
האם עצם שאלת השאלות מספיקה כדי למנוע קונפורמיזם? האם אדם בעל הבנה ביקורתית הוא בהכרח נונקונפורמיסט?
מרים לוינוביץ
10.02.201521:16
לשאול שאלות. במפגש עם התלמידים אני מוצאת שתפקידנו העיקרי הוא לשאול אותם ויחד איתם שאלות קיומיות. כך ילמדו, גם במצבים מורכבים אחרים, לשאול, לחפש ולמצוא תשובה שתניח את דעתם ותעזור להם לבחור את הדרך. יש בתהליך הזה כל המיומנויות הנחוצות לחיות חיים שיש בהם חירות.8
אודי ליאון
10.02.20150:37
איך את מציעה להתמודד עם בעיית הקונפורמיזם?5
אודי ליאון
10.02.20150:37
איך את מציעה להתמודד עם בעיית הקונפורמיזם?5
מרים לוינוביץ
9.02.201523:41
אני מאמינה שתפקיד החינוך הוא ללמד מיומנויות הקשורות לחיי קהילה, בין היתר את הצורך בהבעת דעות אישיות מתוך מחשבה, התבוננות וניתוח ביקורתי של המציאות. דעתו של האדם בוודאי מושפעת ממוצאו, ממעמדו (על פי ניטשה) ורבים מעגלי השייכות המשפיעים עליו, הרי לכל איש יש שם שנתנו לו אביו ואמו ושכניו… אך כל אלו אמורים לשמש מעטפת לעיצוב תפישת עולמו האישית ולהניח עבורו אבני דרך. ובחזרה לחינוך, אני מאמינה שכאשר פוגשים תלמידים אנשי חינוך בעלי שיעור קומה, שמביעים עמדות אישיות לעתים קרובות על עניין זה או אחר, הם מבינים את חשיבות הדעות האישיות על פני האפשרות ההפוכה, שאין בה ממש. מפגשים מן הסוג הזה מעצבים אנשים שואלים שאלות. קהילה בוודאי מזמנת יותר מצבים מורכבים מאשר חיים אינדיוידואליים אך איני מוצאת בכך סיכונים אלא אתגרים. קונפורמיות חברתית בהחלט מעלה בי סימני שאלה ויכולה להסביר סיכונים בהשתייכות לקבוצה ומנגד גם יכולה להשפיע על יציבותה ואחדותה ושוב אני מוצאת שהמונח אתגר חברתי יהיה מדויק יותר מסיכון.8
סוזנה שטרית ואירית הרן: אנו מאמינות שהשילוב של היחיד בתוך הקהילה הוא טבעי לחלוטין.כל אחד משתייך לקהילה מסויימת. הקהילה אכן מאפשרת ליחיד לבוא לידי ביטוי. היחיד משתף, עוזר, לוקח חלק ופועל למען הקהילה. שילוב היחיד בתוך הקהילה טבוע באדם שהינו ייצור חברותי המרגיש צורך להיות חלק ממשהו. אנו מתחברות לדבריו של "ויליאם ג'יימס" מן המקורות: " הקהילה מתנוונת ללא הדחף של היחיד, הדחף נובל ללא האמפתיה של הקהילה" – כלומר היחיד והקהילה קשורים זה לזה וצריכים אחד את השני.
תגובות אחרונות
האם זה לא תלוי בסוג הקהילה? לעיתים דווקא החיים בקהילה סגורה , שבה כולם חושבים אותו דבר מונע מהיחיד מפגש דעות אחרות
אני מאמינה שהקהילה מאפשרת ליחיד לבוא לידי ביטוי – ואולי דווקא במסגרת טובענית, האדם נדרש לחשיבה ביקורתית עמוקה יותר, למאמץ חברתי, לויתורים, ללמידה הדדית, להקשבה וסובלנות. אדם המקשיב לתפיסות העולם השונות של אנשי הקהילה יכול להעמיק ולחדד את תפיסת עולמו בתנאי שהמהלך מלווה בדיאלוג אמיתי.
לדעתנו השילוב בקהילה הוא יותר טבעי מאשר מסוכן. אדם במהותו הוא חברותי על פי רוב ולכן שייכותו לקהילה היא טבעית ומתבקשת. כמובן שעליו להיות בעל דיעה וביקורתי כלפי הנעשה סביבו וכך הוא יכול לתרום ולהיתרם מהקהילה. ימית עותמי ועינבל סער
האם עצם שאלת השאלות מספיקה כדי למנוע קונפורמיזם? האם אדם בעל הבנה ביקורתית הוא בהכרח נונקונפורמיסט?
לשאול שאלות. במפגש עם התלמידים אני מוצאת שתפקידנו העיקרי הוא לשאול אותם ויחד איתם שאלות קיומיות. כך ילמדו, גם במצבים מורכבים אחרים, לשאול, לחפש ולמצוא תשובה שתניח את דעתם ותעזור להם לבחור את הדרך. יש בתהליך הזה כל המיומנויות הנחוצות לחיות חיים שיש בהם חירות.8
איך את מציעה להתמודד עם בעיית הקונפורמיזם?5
איך את מציעה להתמודד עם בעיית הקונפורמיזם?5
סוזנה שטרית ואירית הרן: אנו מאמינות שהשילוב של היחיד בתוך הקהילה הוא טבעי לחלוטין.כל אחד משתייך לקהילה מסויימת. הקהילה אכן מאפשרת ליחיד לבוא לידי ביטוי. היחיד משתף, עוזר, לוקח חלק ופועל למען הקהילה. שילוב היחיד בתוך הקהילה טבוע באדם שהינו ייצור חברותי המרגיש צורך להיות חלק ממשהו. אנו מתחברות לדבריו של "ויליאם ג'יימס" מן המקורות: " הקהילה מתנוונת ללא הדחף של היחיד, הדחף נובל ללא האמפתיה של הקהילה" – כלומר היחיד והקהילה קשורים זה לזה וצריכים אחד את השני.
מקורות אחרונים
הדדיות
חלק מן השלם
ג'ון דאן, הרהורים על מאורעות מסועפים, 1624
אדם בתוך עצמו הוא גר
מילים ולחן: שלום חנוך
חברי בית המדרש
גיל סנדר
מרים לוינוביץ
עליזה וקס
עינבל סער
אירית הרן
שרון סופר
אפי דהן
אילנית חקון
אודי ליאון
עורך
סוזנה שטרית
ענבל אדרי
רונה שובל