, מסורת היא עניין המועבר במסירה. במבנה הלשוני הזה “כנר על הגג” ו”משה מסרה ליהושע וכו” תואמים. הן בכנר על הגג והן במדרש מדובר על מסירה במובן של משהו שיש לשמר, משהו שיש לקיים ולפעול לפיו. בשני המקומות מדובר על “תכנית” לניהול אורח חיים ביום יום. בפגישה שוחחנו על דברי אלוהים למלאכים לפיהם שאל אותם אם התחומים בהם עוסקת התורה מתאימים להם, שהרי “כבד את אביך ואמך” למשל לא נוגע להם. ההקבלה של שיחתנו ל”כנר על הגג” היא  באותו רעיון: התורה נועדה לעשות סדר לבני אדם בחברה. ואם נגע בעניין נוסף שעלה הרי שהתורה היא גם עבור האלוהים. עדת המאמינים צריכה להרגיש שהתורה נותנת לה משהו כדי לרצות להיות בעניין. התורה לא מספיקה לבדה, היא צריכה את האנשים שיאמצו אותה, יפיצו אותה ויתנהלו לפניה ובהחלט זקוקה למסורת ומסירה לשם המשכיות. לטעמי האישי זה מאד נח: אני מאמינה גדולה במסורת ומסירה. זה מה ששומר עלינו ולא משנה כמה מזה כל אחד מבצע אצלו ובחייו.