קהילה | עמוד דיון

פתיחה

קהילה

מה מקומה של הקהילה בחיים שלנו?

סיכום ביניים

סוגיה ערוכה

x

, שלום לכולם,

ממשיכים את הדיון בנושא הקהילה.

 

ראו את הקטע הזה עד הדקה ה16 (אורך הקטע כולו – 3:30 דק').

מה דעתכם על הדרך בה הוא מציג את הקהילתיות? מזדהים?

 

(להזכירם, למי שיש בעיות טכניות מוזמן לפנות למייל – meirfreedman@gmail.com)

2 תגובות
  • x

    הקהילה המוצגת ב"נחשול" אינה קהילה רגילה ונורמטיבית. היא משמשת אמצעי להשגת כח.   "כח באמצעות קהילה". מוקפדת וקיצונית ככל שתהיה- היא עדיין קהילה. בכל קהילה יש משמעת מסוימת הבאה לידי ביטוי בהתאמתך לחברי הקהילה, כדי שתוכל להמשיך ולהימנות עליה. יחד עם זאת: אתה מצפה שבחברה בה יש לאדם בחירה הוא יבחר קהילה או קהילות שיש להן  בסיס ערכי ונורמטיבי. רוב האנשים בוחרים בקהילות "חוקיות",מועילות או כאלה שלפחות  לא מזיקות לאחר. הקיבוץ של היום מאפשר לאדם לבחור עיסוק, הכנסה, חופשה,בילוי וחוג חברתי. הוא בודאי לא דומה לזה של פעם, שבו הכל נקבע. עדיין יש החלטות שאינן בשליטת האדם הפרטי,  כמו בכל קהילה. מה גם שרובנו נמנים על קהילות מגוונות. ימית, אי אפשר שלא להיות חלק מקהילה כלשהיא. מורים בהרטוב- קהילה? מורי מתמטיקה בישראל? אמהות לילדים צעירים? משלמי משכנתאות?  מעריצי גסטין ביבר? כל אלה לטעמי קהילות

  • x

    מדבריה של אפי ניתן להבין שיש לאנשים צורך להיות שייכים לקהילה. זה מציף את השאלה באיזה תנאים ונסיבות יבחר האדם להצטרף או  לא להצטרף לקהילה זו או אחרת.

    אוקימתא

    שגיא קליין

x

, באופן בו הוא מציג קהילה זה אכן מעורר הזדהות אך בהקשר של הדברים "קהילה" הופכת להיות דבר מפחיד

אוקימתא

עזרא שרונה

תגובה אחת
  • x

    זה באמת הטריד אותי . האם באמת כל קהילה חייבת בסופו של דבר להגיע לסוג כזה של "דיקטטורה" של הכלל על הפרט . חלק מכם כקיבוצניקים בוודאי יכולים להעיד על כך .

    השאלה היא האם יכולה להיות קהילה מסוג אחר

    קושיה

    טלי שמשוביץ

x

, הדרך בה מוצגת הקהילתיות והאופן בה מוצגת גורמת להזדהות אך, "מלחיצה"בשל היכולת של יחיד לשאוב אחריו קהילה\קבוצה למען מטרה משותפת תוך כדי "ביטולו" (במקרי קיצון) של הפרט.

בסופו של דבר לדעתי,מה שבעיקר יבדיל בין הזדהות לסלידה מקהילה -היא המטרה המשותפת של הקהילה.

אוקימתא

ימית עותמי

תגובה אחת
  • x

    אמנם קהילה עוזרת בהשגת מטרות, אבל כמו שאמרת – הקהילה מושכת את הפרט, גם למטרות רעות.

    אולי עדיף להתרחק מקהילתיות כדי להימנע מהליכה אחרי הרוב בעיניים עצומות? בדומה לפסוק הזה

x

, מגיב שוב כי תגובתי הראשונה נמחקה:הנחשול מציג את הצדדים האפלים שבקהילתיות: התאגדות סביב ססמאות, סמלים, אוייב משותף, פולחן אישיות גזענות – הלוכדת בתחושת שייכות כוח ועצמה , אפרטים רבים בחברה הנמשכים לרצון ההשתייכות ותחושת הכוח והעצמה. לא כל התאגדות קהילתית כמובן מחוייבת ללכת בכיוון זה. ניתן לנצל את מקורות העצמה של השתייכות קהילתית, עצמה, כוח תחושת שייכות גם לתומים האמורים דווקא להגן על הדמוקרטיה בתנאי שתחומי זכויות המיעוט וערכי כבוד האדם, זכויות אדם שוויון וצדק חברתי עומדים לנגד עיני הקהילה. כלומר – ניתן לנצל את עצמתה של הקהילה בהשגת הישגים חברתיים אנושיים ראויים ולא בהכרח לסחוף אותה לפינות האפלות אליהם נסחפה לא פעם באידיאולוגיות הקיצוניות מימין ומשמאל במאה ה-20.

יום טוב !

x

, מצד אחד אני מסכים איתך, קהילה לא חייבת להיות איום לדמוקרטיה. אבל מצד שני, הבעיה בקהילה היא העדריות שהיא מייצרת. הליכה עיוורת אחר הרוב.

הסרט אמנם מקביל את העדריות הזו לנאציזם, אבל בהחלט לא צריך להרחיק לכת כל כך. כמעט כל אדם נפגע מקהילתיות בכך שהוא חושב בצורה עדרית ולא עצמאית כמו שאומר כאן ניטשה.

כדי להימנע מזה, צריך לחשוד בקהילתיות, לא להשתייך בקלות לקהילה, להתרגל לחשוב לבד.

סוזנה שטרית

תגובה אחת
  • x

    מאז ומעולם לבי חצוי . אני נמשך בכל ליבי אל הקהילה .

    השאלה היא – כיצד יוצרים קהילה שכזו ? האם מכירים דוגמאות שאולי נוכל ללמוד מהם?

    קושיה

    טלי שמשוביץ

שרון סופר

עמיקם פלד

תגובה אחת
  • ענבל אדרי

שרון סופר

תגובה אחת
  • עמיקם פלד

עינבל סער

גיל סנדר

2 תגובות
  • עינבל סער

  • מרים לוינוביץ

רונה שובל

תגובה אחת
  • אירית הרן

מרים לוינוביץ

2 תגובות
  • רונה שובל

  • טלי דגן

אירית הרן

תגובה אחת
  • שרון סופר

x

מימוש עצמי בקיבוץ?, כחברת קיבוץ עוד מהתקופה של הקיבוץ "הישן" הקיבוץ שבו מידת החיכוך עם החברה והקהילה היתה על בסיס יום יומי כמעט בכל עניין ועניין, חוקים, תקנונים  להתישר כל הזמן עם הכלל, הקהילה ממש חנקה אותי. מרגישה היום כאשר הקיבוץ שינה את פניו ואני יכולה לבחור מתי להשתתף בחיי הקהילה ומתי לא, נותן לי אישית מענה יותר נכון.

x

הכנסת אורחים מודרנית, בעולם החומרי של ימינו מסתבר שגם כדי לחיות חיי קהילה צריך לקנות זאת בכסף.

בעולם של ימינו, לאדם אין פניות לחיות חיי קהילה כפי שמוכרת לי מהעבר אלא אם נכיר בעובדה שמרבית הקהילה מתקיימת בעולם הווירטואלי, ברשתות החברתיות.

 

2 תגובות
  • אפי דהן

  • צפרה רגב

אילנית חקון

עינבל סער

אילנית חקון

רונה שובל

אירית הרן

שרון סופר

עזרא שרונה

מרים לוינוביץ

מנחה

גיל סנדר

תגובה אחת
  • אפי דהן

x

הי

www.youtube.com/watch?v=_8b2dyuCbc8   הקישור שלי לקוח מהתכנית "שכונת חיים". כילדה  תמיד הוקסמתי מהקהילה הזו שמוצגת בשכונת חיים שבה כולם עוזרים לכולם וכולם משיאים עצות טובות ומחליפים מתכונים. המסר שהועבר היה שבשכונה הזו יש הדדיות, חשיבות לכל פרט וכח כקבוצה. הייתי פספוסה בבית הספר היסודי  בהרצליה. עדות המזרח היו רק מעבר לכביש כך שגם לזה היה חלק בקסם שהילכה עליי קהילת "שכונת חיים".

5 תגובות
  • x

    מאוד מרגש.

    נדמה לישבאופן רחב יותר אנחנו חשים את הניכור המערבי המקבל את ביטויו המובהק במגזר האשכנזי . דווקא מי שמתוייג אצלנו כ"לא מערביים" יש להם אץ התכונות השיוכיות הללו שאליהן אנחנו מתגעגעים.

    מה דעתכם? האם יש קשר בי . העדתיות לקהילתיות?

  • ניב בר-גיא

  • ניב בר-גיא

  • עזרא שרונה

  • עזרא שרונה

ראיה לסתור

מרים לוינוביץ

ניב בר-גיא

תגובות אחרונות

user profile image
עזרא שרונה
25.12.2014 21:52

אני מסכימה עם העניין שבקרב האשכנזים עניין הקהילתיות הוא פחות ואילו אצל עדות המזרח הוא משמעותי יותר וחם יותר. לדעתי אחת הסיבות היא שבקרב בני עדות המזרח המשפחות היו גדולות יותר , מה שיצר את השבטיות בכל מקרה. אך בהחלט המודרניזציה הגיע גם לפתחם.

user profile image
עזרא שרונה
25.12.2014 21:52

אני מסכימה עם העניין שבקרב האשכנזים עניין הקהילתיות הוא פחות ואילו אצל עדות המזרח הוא משמעותי יותר וחם יותר. לדעתי אחת הסיבות היא שבקרב בני עדות המזרח המשפחות היו גדולות יותר , מה שיצר את השבטיות בכל מקרה. אך בהחלט המודרניזציה הגיע גם לפתחם.

user profile image
ניב בר-גיא
25.12.2014 21:47

גם סדרותת הטלויזיה היום מחזקות את הסטריאוטיפיזציה בנוגע למהות הקהילתיות והמשפחתיות בין הבובלילים החמים לםרידמנים המתים….. אנסה לחשוב על דוגמאות

user profile image
ניב בר-גיא
25.12.2014 21:44

המודרניזציה יצרה שוני גדול במהות הקהילתיות – והשפיעה יותר על העולם "המערבי" המנוכר יותר. האמירות הללו יכולות להיות אולי נכונות כהכללה גדולה וכאפיון מאוד כללי אולם רזולוציה גבוהה יותר יכולה למצוא את השבטיות הקהילתית המסורתית גם בקרב האשכנזים ואילו את הניכור המערבי גם בקרב עדות המזרח עם כי בהכללה יכול להיות שהאמירה נכונה

user profile image
ניב בר-גיא
25.12.2014 7:09
https://www.youtube.com/watch?v=hxQXPk1rAxk המקור מכיל שעה ורבע של הצגת מגמות עכשויות בעולם התפילה היהודי, מגמות הרחוקות מהmain stream ומכילות ביטויים שונים של תפילות ופרקטיקה יום יומית של קהילות שונות במרחב היהודי הלא אורטודוכסי.המקור מובא בכדי להציג אפיונים שונים ומגוונים של ביטויי קהילה במרחב הציבורי המתקיימים בשנים האחרונות. מה ששבה את ליבי הינו בעיקר קהילת בית מדרש ישראלי שמוצג ע"י רני ייגר בסרטון בית דקות 40-54. וכן מניין בהנהגתו של אברהם לידר מניין בעל אוריינטיציה ניאו חסידית ייחודית.הסרטון והחשיפה לבתי המדרש הקהילתיים המגוונים מזמן דיון מרתק בנושאי קהילה, מהות היהדות בימינו והפרשנות המגוונת שניתן ע"פ להעניק משמעות לחיינו מתוך עולם המקורות העשיר היהודי והתרבותי כאחד.
user profile image
מרים לוינוביץ
24.12.2014 22:24
אני מצרפת טקסט של ג'ון דאן, משורר אנגלי, המציג תפישה מנוגדת ל"אדם בתוך עצמו הוא גר". דאן עומד על אחדותה של האנושות ודווקא בעת ש"סופה עוברת וביתו נשבר" – האדם נשבר יחד עם הסופה, גם אם היא רחוקה ממנו עשרות מייל. הוא אינו פותח דלת כשמתחשק לו, הוא מרגיש מחויבות עמוקה להיות מעורב במתרחש סביבו. מעורבות שתביא אותו לפעול ולשאול את עצמו בכל בוקר מחדש למי מצלצל הפעמון? שם הספר "למי צלצלו הפעמונים" של המינגווי מציטוט זה של דאן. "אין לך אדם שהוא אי העומד בפני  עצמו. כל אדם הוא קטע מן היבשת, חלק מן השלם. אם ייסחף ולו גם רגב אדמה אחד בגלי הים, תהיה אירופה חסרה משהו, כאילו נסחף צוק סלע, כאילו נסחף ביתם של מיודעיך או מעונך שלך. מותו של כל אדם מחסיר ממני משהו, כי אני הנני בשר מבשרה של האנושות. לכן לעולם אל תשאל למי מצלצל הפעמון; לך הוא מצלצל" (ג'ון דאן 1573-1631)6
user profile image
עורך
24.12.2014 20:07

מאוד מרגש.

נדמה לי שבאופן רחב יותר אנחנו חשים את הניכור המערבי המקבל את ביטויו המובהק במגזר האשכנזי . דווקא מי שמתוייג אצלנו כ"לא מערביים" יש להם את התכונות השיוכיות הללו שאליהן אנחנו מתגעגעים.

מה דעתכם? האם יש קשר בין העדתיות לקהילתיות?

user profile image
אפי דהן
24.12.2014 19:17

הקישור שלי לקוח מהתכנית "שכונת חיים". כילדה  תמיד הוקסמתי מהקהילה הזו שמוצגת בשכונת חיים שבה כולם עוזרים לכולם וכולם משיאים עצות טובות ומחליפים מתכונים. המסר שהועבר היה שבשכונה הזו יש הדדיות, חשיבות לכל פרט וכח כקבוצה. הייתי פספוסה בבית הספר היסודי  בהרצליה. עדות המזרח היו רק מעבר לכביש כך שגם לזה היה חלק בקסם שהילכה עליי קהילת "שכונת חיים".

user profile image
אפי דהן
24.12.2014 19:01

צודק גיל, ברורה ההדדיות שבין קהילה לפרט, זה הבסיס האיתן להישרדות קהילה. צריך להמנע מלפחד משימוש במושג קהילה. לא ברור לעיתים מי מעניק למי יותר: הקהילה כקבוצה לאדם הפרטי או הפרט לקבוצה כולה. בכל קהילה כל אדם שונה במיקום שלו. לעיתים מפרה ולעיתים מוזן.

user profile image
גיל סנדר
24.12.2014 17:37

"הקהילה מתנוונת ללא הדחף של היחיד. הדחף נובל ללא האמפתיה של הקהילה." – ויליאם ג'יימס אימרה זו מחזקת את תפיסתי שהפרט והקהילה מזינים האחד את השני ויחסי גומלין אלה גם מבטיחים את קיומם. זה אינו רק צורך השרדותי אלא מפתח להתפתחות וצמיחה.

מקורות אחרונים

חברי בית המדרש