מנהיגים זהירים?
שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן…
כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן;
וַיַּעֲלוּ, וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ,
וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם.
וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ;
וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא–וְזֶה-פִּרְיָהּ.
אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ;
וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד,
וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.
וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה;
וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ–כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ.
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ,
לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם:
כִּי-חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ.
במדבר יג