נדמה לי שגם אפי דהן  וגם סוזנה שטרית  הדגישו את החשיבות של המסירה והשימור. אבל מה לגבי הצורך בשינוי. האם למשל התיאור בשיר את מקומה של האשה והבת חייב להשמר אותו דבר לפי התפיסה המסורתית (תרתי משמע) שלמדנו מהמשנה ומהאגדה?

, בקטע מתוך "כנר על הגג" המסורת מתוארת כמשהו קבוע, שמתנהלים על-פיו, ומקבלים אותו כמו שהוא, ללא יכולת שינוי. בפגישה שוחחנו על המעבר של התורה מדור לדור, אך גם שוחחנו על הקטע מתוך התלמוד הבבלי "תורה לבני אדם" ודיברנו על הצורך לפרש את התורה כרלוונטית למעשים שלנו, למעשה להסביר את הצורך שלנו, כבני אדם בתורה. אני חושבת שיש לשמר את המסורת, אך יחד עם זאת להתאימה לתקופה בה אנו חיים.

תגובה ל , בשיר "כנר על הגג" המסורת מתוארת כתורה שנמסרה מדור לדור ומפורשת בשיר כמעין "הלכה" מין התורה שמסבירה כיצד להתנהג ולפעול בכל גיל כמו שמתואר בשיר.(בגיל שלוש לומדים תורה). במדרש כתוב "משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי,וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה" כמו מסורת שעוברת מדור לדור, מאב לבן, ומסבירה את המקורות של העם היהודי. לכן ניתן לומר שהמסורת בשיר היא התורה שניתנה לעם ישראל.